בניית סוכני AI ו־Agentic Workflows בתוך Antigravity היא לא רק עניין של פרומפט טוב. זו גם שאלה של ניהול משאבים: איזה מודל מתאים לאיזו משימה, מתי להשתמש במודל חזק, מתי להפעיל מודל מהיר, ומתי לעצור לפני שהסוכן נכנס ללולאת תיקונים.
למה בכלל צריך לנהל מודלים?
בצ׳אט רגיל קל לחשוב על AI כעל בחירה אחת: בוחרים מודל, כותבים בקשה ומקבלים תשובה. בסביבת עבודה כמו Antigravity הסוכן יכול לקרוא קבצים, להבין פרויקט, לערוך קוד, להריץ פקודות, לבדוק תוצאה ולחזור עם תיקונים.
איך לחשוב על סוגי מודלים
- מודלים כבדים לחשיבה ותכנון: מתאימים למיפוי פרויקט, החלטות ארכיטקטורה, פירוק משימה וסיכונים.
- מודלים מהירים לביצוע: מתאימים למשימה מוגדרת היטב כמו שינוי קטן בקובץ, תיקון CSS, הוספת כרטיס או בדיקת פורמט.
- מודלים לבקרה: מתאימים לבדיקה לפי checklist: קישורים, מובייל, anchors, build, שינויים לא צפויים.
מכסות, עלויות וזמני המתנה
ככל שהמשימה רחבה יותר, הסוכן עשוי לשלוח למודל יותר מידע: מבנה תיקיות, קבצים, היסטוריית שיחה, שגיאות, צילומי מסך ותיקונים קודמים. לכן לא כל משימה צריכה את המודל החזק ביותר.
אסטרטגיית שכבות
שכבה 1: המוח. משתמשים במודל חזק כדי להבין את הפרויקט, להציע תוכנית ולזהות סיכונים.
שכבה 2: העובד. משתמשים במודל מהיר יותר למשימה קטנה וברורה, אחרי שהתוכנית כבר מוגדרת.
שכבה 3: הבודק. נותנים למודל לבדוק לפי רשימת תנאים, ולא לאשר לעצמו את העבודה באופן כללי.
UI/UX ובחירת מודל
מודל יכול לכתוב קוד תקין ועדיין לייצר חוויית משתמש גרועה. לכן במשימות UI/UX צריך להגדיר תפקיד ברור: בודק מובייל, בודק CTA, בודק עומס, בודק קריאות או בודק זרימת משתמש.
כללי עבודה פרקטיים
- לא מתחילים מביצוע. קודם מבקשים מיפוי ותוכנית.
- לא שולחים את כל הפרויקט לכל תיקון קטן.
- מגדירים אילו קבצים מותר לשנות ואילו לא.
- מפרידים בין כתיבה, בנייה ובדיקה.
- אם הסוכן מתקן את אותו דבר שוב ושוב — עוצרים ומבקשים אבחון של מקור הבעיה.
המודל חשוב. שיטת העבודה חשובה יותר.